BuzzerBeater Forums

ממש תודה על ההשקעה והפירוט
חידשת לי כמה וכמה דברים פה

בחירת מתאמנים

שלום לכולם!
מקווה שלכולם הלך טוב בדראפט ואתם נסגרים על מתאמנים לעונות הקרובות. הייתה שיחה בקבוצת הוואטסאפ שהסבה לתשומת ליבי את העובדה שיש פער בין איך ששחקן שמשחק באזר שנים תופס מתאמן טוב לבין מה ששחקן באזר חדש תופס.
אני מאמין שאפשר לנסות לגשר על הפער הזה.
עם זאת, חשוב לי להגיד שזה בא בעיקר עם ניסיון. ניסיון בפיתוח שחקנים ובאימון שלהם, ולראות איך הם מתחילים ואיך הם מסיימים לעומת שחקנים אחרים במחזור שלהם, זה לא משהו שאפשר ללמד.
אני אנסה להעביר בפוסט הזה את העקרונות לגבי מה שאני מחפש במתאמן. כרגע אני אתרכז במתאמן לנבחרת הצעירה ואחר כך אגיד כמה מילים על מתאמן לנבחרת הבוגרת.

מהו מתאמן טוב ומה הופך אותו לפוטנציאל נבחרת צעירה?
אני אתחיל ואגיד ששחקן שמגיע לנבחרת הצעירה עושה את זה באופן יחסי לבני המחזור שלו. יש כאלה יותר טובים שנמצאים במחזורים מטורפים ולא נכנסים לנבחרת, ויש כאלה שאפילו בגיל 20 מככבים בצעירה.
ברמת העיקרון, כשאנחנו מחפשים שחקנים לנבחרת הצעירה, אנחנו מתרכזים בפוטנציאלים אולסטאר מתקדם (7) עד אמויפי (9).
גם שחקנים פוטנציאל היכל התהילה (10) ואחד הגדולים (11) יכולים לעשות צעירה, אבל בגלל שהם מכוונים בוגרת זאת לא המטרה איתם.
חשוב לי להגיד על פוטנציאל 10-11 שזה לא חד משמעי, יש שחקנים עם פוטנציאל כזה שאנחנו מכוונים לצעירה כיוון שחסר להם את התכונות הראשיות שאנחנו רוצים שיהיה להם על מנת להגיע לבוגרת.
לאחר שנבדוק את הפוטנציאל נראה מה הגובה של השחקן. בעיקרון, כל שחקן 206 ס"מ או גבוה יותר מכוון לגבוה, ומה שנמוך יותר מכוון לגארד. אני שוב מסתייג ואומר שזה באופן כללי וכמובן שיש יוצאים מן הכלל שגם גובה 200 ס"מ אנחנו עושים אותם גבוה חסימה.
אחרי שבדקנו גובה כדי לדעת מה הוא צריך להיות, ופוטנציאל כדי לראות אם יש לו סיכוי לעשות נבחרת, נבדוק מה חלוקת התכונות שלו.

חלוקת תכונות של שחקן
כדי ששחקן יהיה מתאמן טוב, אנחנו צריכים שיהיה לו סט תכונות טוב, אבל בעיקר שיהיו לו תכונות חזקות במקומות שאנחנו רוצים שיהיה לו תכונות חזקות.
כלומר, בואו ניקח את הגארד האידיאלי.
(https://imgur.com/Qne6Bn5)
(עדיין אין לי שום מושג איך לשים פה תמונות)
גארד שיוצא מהדראפט עם 7 בכל התכונות כולל קליעה פנימית והגנה פנימית, שחשובות לגארד, ועם 1 בריבאונד שמשאיר לו הרבה מקום בפוטנציאל.
נדיר מאוד לראות שחקן כזה, אבל כשמדברים על גארד למשחק פנימה אנחנו רוצים לראות שיש לי לפחות 5-7, מינימום 4, בתכונות החשובות. כלומר, חדירה, הגנה חיצונית, קליעת ניתור, קליעה מבפנים. אלה ארבעת התכונות הכי חשובות. אפשר נגיד להתפשר על גארד שיש לו 3-4 שליטה ומרחק, או אפילו מסירה והגנה פנימית, אבל תכונות כמו הגנה חיצונית זה משהו הכרחי.
אפשר גם לקחת עם ריבאונד גבוה זה פשוט כמה שפחות ריבאונד לגארד ככה יותר טוב.
הנה דוגמה לעוד סוג של גארד
(https://imgur.com/H0evLr5)
כאן אנחנו רואים גארד עם תכונות פנים נמוכות. במצב כזה אנחנו צריכים לחשוב על האם בכלל שווה לאמן אותו פנימה? ככל הנראה עדיף להשקיע יותר בניתור.
ההחלטה בין האם הוא גארד שמתאמן פנימה להאם הוא גארד שמתאמן החוצה נקבעת לפי סוג האחד על אחד שאתם מאמנים. כל גארד מתחיל את הקריירה שלו בממוצע בעונה וחצי של אחד על אחד. אחד על אחד פורוורדים מאמן קליעה פנימית וניתור, ואחד על אחד גארדים נותן יותר דגש על ניתור. כיוון שלגארד הזה כנראה אין סיבה לאמן קליעה פנימית, נרצה שהוא יתאמן יותר אחד על אחד גארדים ויהיה טוב יותר למשחק חוץ.
גם כאן לא נרצה לוותר על התכונות החשובות, שהן חדירה והגנה חיצונית, אבל בגארד מהסוג הזה נרצה לראות יותר מרחק וניתור מאשר בגארד שמכוונים אותו להתקפה פנימה.
אני צריך להודות, שב99 מתוך 100 פעמים נעדיף את הגארד האידיאלי על פני הגארד החוצה, כיוון שהוא יהיה טוב יותר ורווחי יותר. ככה הוא גם יעלה יותר.

המשך לפוסט הקודם

בפוסט הקודם דיברתי על גארדים, יש 2 סוגים של גארדים שבדרך כלל נמצאים בצעירה, ועכשיו נדבר על גבוהים.
ברמת העיקרון, אפשר לגשת לנושא הזה מכמה כיוונים אבל אני אתרכז בשני סוגים של גבוהים - גבוה קלאסי וגבוה חסימה.
גבוה קלאסי הוא גבוה, 206 ס"מ לפחות, שאנחנו מאמנים אותו להיות מפלצת צבע - כלומר, קליעה פנימית, הגנה פנימית וריבאונד גבוהים, בלי אימוני חסימה. האימונים היחידים שהוא מקבל הם קליעה פנימית והגנה פנימית, וריבאונד לסירוגין.
הגבוהים האלה הם נטל כלכלי גדול על קבוצה, הם לא רווחים כי הם מפלצות שכר ובאזר שהולך היום לגבוהים מגוונים יותר, רואה בהם שחקנים מיותרים.
אבל לצעירה הם מאוד מאוד רלוונטים.
שחקנים צעירים ברמה הזאת הם שובר שוויון לכל נבחרת שרוצה לקחת גביע ולכן הם כל כך חשובים.
גבוה קלאסי אידיאלי יוצא מהדראפט ככה:
(https://imgur.com/ESo1xCF)
בגבוהים כאלה אנחנו רוצים לראות כמה שיותר קליעה פנימה, הגנה פנימית וריבאונד, פחות משמעותי החסימה, וכמה שפחות בכל התכונות האחרות. כך הפוטנציאל שלו ממוקסם.
בנוסף על כך עיקרון חשוב הוא שככל שהשחקן יותר גבוה כך הוא עולה בתכונות גבוה יותר מהר, ככל שהוא נמוך יותר ככה הוא עולה בתכונות גארד יותר מהר.
כלומר, נרצה אותו כמה שיותר גבוה.
האימונים שלו הם מאוד מאוד פשוטים, אבל כדי לאמן כאלה כדאי שלקבוצה תהיה תשתית כלכלית טובה שמסוגלת לספוג הפסד כלשהו בכספים.
כשאנחנו רואים גבוה כזה אפשר להתפשר בתכונות אבל לא יותר מידי, כלומר מינימום 4 הגנה פנימית, או קליעה פנימית, וגם זה כשהתכונה השנייה גבוהה יותר. כלומר, אני בחיים לא אקח שחקן עם 4-4 קליעה הגנה להיות גבוה קלאסי.
כשאני בוחר גבוה קלאסי, אני ארצה שלפחות 2 מהתכונות הקריטיות יהיה לו מינימום 5.
דוגמה נוספת לגבוה, היא של גבוה חסימה.
(https://imgur.com/JS1diyL)
ההבדל בין גבוה כזה לגבוה קלאסי הוא שזה שחקן שמכוון נטו להגנה. כלומר, חסימה, ריבאונד והגנה פנימית גבוהות, בונוס זה גם הגנה חיצונית יפה, חדירה נמוכה ומסירה גבוהה.
העניין עם החדירה והמסירה הוא חשוב, כמו כן הקליעה הפנימית הכמה שיותר נמוכה.
קליעה פנימית נמוכה לא תעלה לו הרבה שכר ותשמור על הפוטנציאל שלו. הגנה פנימית מאמנת גם קליעה פנימית, ולכן אם הוא יוצא עם קליעה פנימית גבוהה הפוטנציאל שלו עלול להיסתם קצת והוא יעלה בשכר.
לכן גבוהי חסימה בדרך כלל מאופיינים בשכר נמוך יותר.
חדירה נמוכה תאפשר לשחקן, שהקליעה הפנימית שלו נמוכה יותר לקחת פחות זריקות, לזה עוזר גם מסירה גבוהה שגם תוריד את כמות הזריקות וגם תוריד את כמות האיבודים ששחקן כזה יעשה.
כאשר אנחנו מכוונים שחקן להגנה והגנה בלבד, אנחנו רוצים שהוא יעשה כמה שפחות התקפה ולשם כך המסירה הגבוהה והחדירה הנמוכה באים לידי ביטוי.
בגבוה כזה, לא נתפשר על חסימה והגנה פנימית נמוכה, ואנחנו צריכים שהקליעה הפנימית של השחקן תהיה כמה שיותר נמוכה.

חשוב לי להגיד שוב שמה שכתבתי, גם לגבי הגארדים וגם לגבי הגבוהים הוא לא חקוק בסלע. באזר הוא משחק משתנה, אף פעם לא יהיה גארד או גבוה אידיאלי והדרך לדעת באמת איזה מתאמן לקחת היא דרך ניסיון במשחק.

כמה מתאמנים לקחת?
שלושה, לא יותר. אפשר לקחת שני ישראלים וגוי, אבל אל תעברו את השלושה מתאמנים. אין סיבה.
בקשר למה שאנחנו מאמנים, אנחנו רוצים שהם יהיו כמה שיותר דומים אחד לשני.
כלומר, אם נגיד אני מאמן גארדים החוצה, אני רוצה שלכולם יהיה קליעה פנימית נמוכה, אני רוצה שהרמות בתכונות החשובות יהיו דומות. כלומר, אני יכול להתפשר על רמות שליטה בכדור שלהם, אבל בכל מה שקשור להגנה חיצונית אני ארצה שהם יהיו כמה שיותר קרובים ברמה.
מתאמנים שמתאימים ביחד לא צריכים להיראות אותו דבר, אלא להיות דומים בתכונות החשובות.

אימון לבוגרת
נגיד ואתם רואים שחקן אידיאלי, כמו בקישורים שנתתי, עם פוטנציאל היכל התהילה או אחד הגדולים.
זה שחקן שאנחנו מכוונים אותו לנבחרת הבוגרת.
אימון לנבחרת הבוגרת לוקח לפחות 10 עונות (בערך 3 שנים), לכן מדובר בפרויקט ארוך טווח.
השחקנים שיוצאים לכם מגיעים עם שכר גבוה מה שמכריח אתכם להיות תחרותיים, לעלות ליגות ולהישאר ברמה גבוהה במשחק.
אימון לנבחרת הבוגרת הוא פרויקט תובעני מאוד.
לכן, ההמלצה שלי היא לעשות את זה רק אחרי שהאולם בנוי עד הסוף, עם המתקנים החשובים והמאמנים הכי טובים.
אבל, יגידו לכם רבים וטובים ממני, זה שווה את הכול.

באזר הוא משחק ניהול קבוצה ארוך טווח שהדרך העיקרית לעשות את זה היא דרך אימון. אתם לא רק מאמנים בשביל הנבחרת הצעירה או בשביל הנבחרת הבוגרת, אתם מאמנים כי זאת התכלית של המשחק.
מקווה שהפוסט הזה יתן לכם כמה רעיונות לאיך לעשות את

Last edited by Aviv (NT-Scout) at 12/26/2024 8:13:49 AM

פוסט ממש מעניין ומשכיל
גם לי, שאני מאמן יחסית וותיק (אבל סרבן וואטסאפ נחוש), זה חידש כמה וכמה דברים
תודה!

ערב טוב לכולם!
הסתכלתי שוב על חלק מהפוסטים שכתבתי קודם וראיתי שהפוסט על הדראפט לא מעודכן. בזמן שכתבתי את הפוסט ההוא, התכונה הגבוהה ביותר שבן 19 יכול היה לקבל הייתה מיומן (9).
מאז, השתנו החוקים וכרגע התכונה הכי טוב שבן 19 יכול לקבל בדראפט היא מצוין (10).
וזה שינוי מאוד מאוד משמעותי.
השינוי הזה הופך בני 19 ליותר רלוונטים כיוון שבן 19 יכול לצאת עם 80-90 סך תכונות.
בן 18 ממוצע עולה באזור 20-22 תכונות בעונה. נגיד והוא יוצא עם 55-56 סך תכונות, שזה מספר גבוה, הוא מסיים את גיל 18 עם פחות מ80 סך תכונות. בן 19 עכשיו יכול לצאת עם 90 סך תכונות מבלי שנעשתה איתו שום עבודה.
העובדה הזאת הופכת בני 19 להרבה יותר מבוקשים, מה שמשפיע באופן ישיר על האם לקחת אותם מהדראפט או לא.
קחו לדוגמה את יואב, מאמן הצעירה לשעבר שלקח באוטופית שלו שני דראפטרים בני 19, אחד פוטנציאל 7 ואחד פוטנציאל 10. שניהם באזורי ה85 סך תכונות. יואב הרוויח עליהם 7 מיליון. מהדראפט.

בקיצור, התיקון לפוסט הקודם הוא העובדה שכתוב שם שתמיד תמיד נעדיף בני 18 על בני 19. אך לא עוד! בני 19 הפכו להיות מאוד מאוד רלוונטים, נמכרים בהרבה, מתאמנים טובים מאוד, ויש מה לשקול לקחת אותם.

איך נדע האם לקחת בני 19 או בני 18?

התשובה היא לא חד משמעית. אני אגיד שבמידה והתכונות לא ידועות - הייתי לוקח עדיין בן 18, כיוון שההימור עליו יכול להיות שווה יותר כסף, ויהיה יותר טוב לאימון כנראה. בן 19 שיוצא עם תכונות לא טובות הוא לא שווה את הבחירה.
כלומר, בן 19 ששווה את הבחירה בו צריך להיות עם סך תכונות גבוה או שממש טוב בתכונות ראשיות.
לכן כשלא יודעים תכונות - עדיין בני 18 עדיפים לדעתי.
כשכן יודעים תכונות זה כבר משהו אחר. פה צריך לראות מה המטרה שלנו מהדראפט - האם אנחנו בוחרים בדראפט כדי למכור את מי שאנחנו מקבלים או כדי לאמן?
ככה או ככה, הבחירה היא לא חד משמעית ומאוד תלויה בתכונות של הדראפטרים. אבל, שחקן בן 19 עם 4 כדורי פוטנציאל ו80 סך תכונות, סביר להניח שיהיה שווה יותר מבן 18 עם 50 סך תכונות ואותו פוטנציאל.

אני אסכם ואגיד, שהשינוי הזה בדראפט פשוט הופך את הבחירה להרבה פחות חד משמעית. אי אפשר להגיד האם לבחור שחקן כזה על פני האחר כי זאת בחירה שתלויה עכשיו ביותר דברים וכל מקרה צריך להיבחן לגופו. פשוט היה לי חשוב להגיד שאי אפשר לפסול יותר בני 19.

שיהיה שבוע טוב!

Last edited by Aviv (NT-Scout) at 3/9/2025 1:26:22 PM

מעניין מאוד. לא ידעתי שהשינוי היה כזה משמעותי
תודה על העדכון הזה

שלום לכולם!
בפוסט הקרוב אני אכתוב על משהו שהרבה זמן פחדתי לכתוב עליו אבל אני חושב שהוא חשוב, טקטיקות.
הסיבה שלא כתבתי עד עכשיו על טקטיקות היא שזה נושא שיש בו הרבה עומק והוא מאוד תלוי קונטקסט, יש הרבה רבדים לכל הטקטיקות וקשה להיכנס לכל אחת מהן ולהגיד למה היא עובדת טוב.
אז אני אסכם באופן יחסית כללי, אבל באופן שלדעתי יסביר טוב איך כל טקטיקה עובדת.
בנוסף, הסדר לא אקראי. כלומר סדר הכתיבה הוא מהטקטיקה הכי טובה להכי פחות טובה, ולצורך העניין אני מתבסס על דירוג של עידו מקבוצת הוואטסאפ (אותו עידו שמאמן את הבוגרת ומדורג ראשון במדינה כרגע, אז יש אמינות).

כדי לבסס את מה שאני כותב, נניח שבכל טקטיקה יש לקבוצה את התנאים האידיאליים להשתמש בטקטיקה. כלומר שיש לה את השחקנים המתאימים כדי להשתמש בה.
כמובן שיש להתחשב ביכולות ההגנה של היריב ובטקטיקה שלו, אבל לזה אני לא אכנס, אמרתי שזה מאוד תלוי הקשר.
בנוסף, אותו הקשר צריך להזכיר לכם: אם יש לי סיטואציה שבה מתאים לי להשתמש בטקטיקה שמדורגת 9 על פני טקטיקה שמדורגת 1 אני אעשה את זה. זה מאוד לא גורף ומאוד תלוי בסיטואציה וחשוב לי להדגיש את זה לפני הפוסט.
בואו נתחיל:

אחד הדברים הכי חשובים להבין הוא שרוב הטקטיקות מתבססות על מיסמאצ'ים. כלומר, סבלני לדוגמה ממש רואה את המיסמאצ' ובוחר את השחקן למסור לו, אבל גם בטקטיקות אחרות, אם לשחקן יש 9 ניתור ו9 מרחק מול שחקן עם 20 הגנה חיצונית הוא יזרוק הרבה פחות.
בנוסף, מסירה חשובה כמעט לכל הטקטיקות. בגלל שמסירה גבוהה לגארדים מעלה המון שכר, היום מאמנים מסירה לגבוהי חסימה. אז אתם רואים לפעמים בשוק גבוהי חסימה מדהימים עם 19-20 מסירה, שפותחים רכז ומחליפים להם פשוט את השמירות.

לוק (עדיפות פנימה): לוק נחשבת המון זמן לטקטיקה הכי טובה במשחק. במשך הרבה עונות לא היה אפילו ויכוח על זה, ולפני לדעתי יותר מ10 עונות (זכרוני לדעתי מטעה אותי) חל שינוי בלוק שמייצר יותר איבודים. ועדיין. לוק היא טקטיקה פנימה שהולכת לשחקנים פנימה הכי טובים. זה די פשוט. בנוסף, בגלל מה שאמרתי עם המיסמאצ'ים, אם לגארד יש 13-14 קליעה פנימית נגיד, הוא גם יהיה מעולה ללוק בגלל שהרבה פעמים לגארדים ברמה הזאת אין את ההגנה הפנימית לשמור עליו. ברמות הגבוהות אבל זה כבר לא ככה.
גם ניתור מאוד חשוב ללוק, מרחק פחות וחשוב שלגארדים תהיה מסירה טובה. (במסירה טובה הכוונה ל11 נגיד או 12 ברמות נבחרת צעירה שזה בערך ליגה 2).
אם אין שחקני פנימה טובים, עדיף לא להשתמש בטקטיקה.

בידוד פנימה: האלטרנטיבה ללוק. בעונות האחרונות, היה שינוי במנוע שגרם לבידוד פנימה להיות טקטיקה שבורה. גם היא עברה שינוי כדי להיות קצת פחות טובה, אבל היא עדיין מעולה. בידוד פנימה מחפש את השחקן עם הקליעה הפנימית הכי טובה ומשחק עליו משחק בידודים. כדי לשחק מול שחקן עם פחות הגנה פנימית, בדרך כלל הייתי ממליץ להשתמש בה לא בסנטר או בפפ. חשוב מאוד גם להבין שבגלל שמדובר בבידוד, אז חשוב שלשחקן תהיה שליטה חדירה גבוהה, וגם ניתור טוב, כדי שהוא ייצר לעצמו זריקות יותר טובות.
טקטיקה מעולה לשימוש אם לקבוצה יש קליעה פנימית גבוהה.

לואו (משחק מתחת לסל): טקטיקה פנימה, מאוד דומה ללוק לפי דעתי בשימוש שלה, רק בקצב איטי. גם כאן, כל הדברים שחשובים בלוק חשובים גם ללואו.

מושן (משחק בתנועה): הטקטיקה החוצה שנחשבת הכי טובה במשחק. הטקטיקה החוצה הכי "מאוזנת" לפי דעתי שמשחקת על מסירה ניתור וקליעה של הגארדים, אבל בנוסף משתפת את הגבוהים קצת. לדוגמה, פפ עם ניתור, שליטה חדירה וקפ גבוה פורח גם במושן. צריך גם להגיד שבמושן יש חשיבות לקפ של הגארדים, לפחות יותר מאשר טקטיקות החוצה אחרות.
באופן כללי זאת טקטיקה מעולה להשתמש בה כיוון שרוב השחקנים שאנשים בונים במשחק הם די מתאימים למושן. אבל עדיין, צריך לראות שהניתור מרחק מספיק, ושיש מסירה. לא הייתי עולה מושן עם שחקן עם 16 ניתור 4 מרחק.

ראן (התקפות מהירות): עוד טקטיקה החוצה, טקטיקה מהירה מאוד שלוקחת בחשבון מסירה ניתור ומרחק. מאוד טובה כשאתה פייבוריט, או כשהציוני הגנה חיצונית של היריבה חלשים. עובדת טוב גם עם שתי גבוהי חסימה בפפ סנטר. אותם קלעים בלי קפ אבל עם ניתור מרחק ממש טובים, הם האנשים לטקטיקה הזאת.

פוש (כדור בתנועה): פוש היא לדעתי הטקטיקה הכי מאוזנת במשחק. היא מחלקת זריקות באופן שווה בין כל השחקנים, וממש מתבססת על מסירה טובה. בדרך כלל זאת טקטיקה פחות מומלצת אלא אם כן אתה פייבוריט, כיוון שהיא לא באמת מצליחה להבליט יתרון מסוים של הקבוצה. היא טקטיקה שמתבססת על מסירות ומקווה שלאחד השחקנים יהיה מיסמאצ' מספיק טוב כדי ללכת עליו ושם היא תוקפת.




Last edited by Aviv (NT-Scout) at 4/23/2025 4:20:28 AM

המשך לפוסט הקודם:

אני אוסיף משהו שלא היה לי מקום להוסיף: כל התרכזות של טקטיקה (פנימה/החוצה/מאוזן) משפרת ציונים לפי זה. כלומר, הציוני התקפה פנימה בלוק יהיו גבוהים יותר מציוני התקפה פנימה במושן, לאותה קבוצה. מההתרכזות של הטקטיקה אפשר גם לצפות לציונים מסוימים מהקבוצה.

בידוד החוצה: עושה את מה שבידוד פנימה עושה, אבל לוקח בחשבון מרחק ולא קפ. לכן זאת גם טקטיקה פחות טובה. הסיבה שאנשים בונים שחקנים עם קפ מאוד מאוד גבוה אבל מרחק נמוך, היא כי מרחק לוקח המון מפוטנציאלים של גארדים וקפ לא. אז אנשים התחילו לבנות גארדים עם 22-23-24 קפ, מה שגרם לבידוד פנימה להיות מאוד חזק, ובכללי לטקטיקות פנימה. שחקנים עם מרחק גבוה, בדרך כלל לא עוברים את ה15 מרחק מה שגורם לבידוד החוצה להיות טקטיקה פחות טובה. באופן כללי מומלץ להשתמש בה עם שחקן עם ניתור מרחק גבוה ושליטה חדירה טובים, ופה גם חשוב המיסמאצ', כי על שחקן עם הגנה חיצונית גבוהה הטקטיקה לא תעבוד טוב.
אני אפילו ארחיב ואגיד שאני כמעט לא רואה סיטואציה שכדאי להשתמש בה.

פרינסטון: טקטיקה שהשתפרה קצת בגלל הבנייה של גבוהי חסימה שמתפתחים לרמת מסירה טובה. מתבססת על מסירה של הגבוהים וקלעים טובים, כלומר לטקטיקה הזאת צריך חמישה שחקנים שכולם מתאימים לה. רוב הזמן לקבוצה אין 2 גבוהי חסימה ו3 קלעים, אז היא תעדיף פחות להשתמש בה.
אבל אם כן יש את האפשרות, היא טקטיקה חמודה מאוד.
ועדיין, במצב כזה, אני חושב שהייתי עולה ראן.

סבלני: אין שנויה במחלוקת כמו הטקטיקה הזאת. בעונות האחרונות הבנתי שהיא נחלשה ממש, במיוחד לאור העובדה שהבידודים הרבה יותר טובים ממנה כרגע. התקפה שלוקחת את המיסמאצ' התקפה מול הגנה הכי טוב של הקבוצה שלך ומשחקת עליו. היא התקפה איטית שרוב הפעמים לא עובדת טוב.
במקרה כזה הייתי עולה או בידוד פנימה או החוצה, כבר אין ממש סיבה לעלות סבלני במנוע של היום.

בייס (התקפה בסיסית): הסיבה שבייס מדורגת אחרונה היא בגוף השאלה. בייס משחקת פשוט על כל התכונות של השחקנים, מבלי לתת בונוס הגנה/התקפה לפי הטקטיקה שאתם עולים. היא ליטרלי התקפה בסיסית. היא לא מנצלת איזשהו יתרון שיש לכם על קבוצה אחרת ומאוד קל לעצור אותה.
אין סיטואציה שבה הייתי עולה בייס.
חוץ ממשחק ידידות אולי.

וואו פוסטים ממש חשובים ומחכימים!
אני אמנם משחק את המשחק הזה כבר כמה עונות וידעתי שהתקפות פנימה נחשבות טובות יותר, אבל לא הכרתי את הניואנסים האלה.
תודה רבה!

אחרי איך שטחנת אותי אתמול עם ראן אנד כאן ואיזה 50% מהשלוש בערך, נראה שאתה מסתדר יפה גם בלי... :)

חחח נההה.. זה הכל הבייתיות