משחק ניהול שהייתי רואה כאופטימאלי הוא זה
1. הנושא פחות חשוב. זה יכול להיות ניהול קבוצת כדורסל, ניהול קבוצת כדורגל, ניהול תיק מניות, ניהול עסק, או ניהול להקת רוק. מה שמושך אותי זה האלמנט הניהולי (ואחרי שאמרתי את זה, בכל זאת לכדורסל יש עדיפות מסוימת). י
2. המשחק אינו צריך להיות דומה למציאות, כל עוד הכללים והחוקים ברורים, אבל דומה למציאות זה נחמד יותר.
3. מבחינת פשטות - אסור שהמשחק יחייב אותי להשקיע הרבה מאוד שעות, אלא אם אני רוצה בכך.
4. אסור שהמשחק ייתן עדיפות גדולה מדי לותיקים. מנג'ר חדש, אם הוא מוצלח צריך להיות מסוגל לפרוץ קדימה ולהגיע לצמרת
5. הכי חשוב - יש יותר מדרך אחת להצליח. זה לא כמו בהאטריק שכולם יודעים שכדי להצליח חיוני להשקיע מכסימום בנוער, עדיף לאמן קישור, וכדומה. השיטה הזאת מוציאה את העניין מהמשחק. מובן, שבשלב ראשון, כאשר יש ערפל, ואין ידיעה מהי הדרך הנכונה להצליח, זה מעניין ומאתגר למצוא אותה, אבל תמיד, בשלב כלשהו, אם יש רק דרך אחת להצליח, הדרך הזאת בסופו של דבר תיחשף, ואז המשחק הופך משעמם.
המשמעות של יותר מדרך אחת להצליח, זה שבנקודת מוצא כלשהי - קיימות כמה אפשרויות (בהאטריק - כן להשקיע בנוער, או לא, בבאזרביטר - להשקיע כסף באיצטדיון וביחסי ציבור, או בדרפט, ובמאמנים, אלה כמובן רק דוגמאות). אם אני עושה בחירה מסוימת, שאני מעדיף (בגלל אהבה, סגנון, או כל סיבה אחרת), חיוני שאני אבין את ההשלכות של הבחירה שלי, וכדי להצליח, אני צריך ליצור באמצעות קבלת החלטות נכונה, מערך ארגוני שיתמוך בבחירה שעשיתי, ואם זה יקרה אני אצליח, בין אם בחרתי א' ובין אם בחרתי ב'. כך נוצרות קבוצות שמנוהלות כל אחת בסגנון שונה, ועדיין יכולות להצליח. . במצב כזה המשחק יישאר תמיד מעניין.
6. מכיוון שאני רוצה לאפשר כמה שיותר סגנונות משחק, אני מעדיף שיהיו כמה שיותר אפשרויות, כולל סחר, ואפילו השאלות שחקנים, ובלבד שיתקיימו שני תנאים: שהמחיר הטכנולוגי הוא סביר, שלא יווצרו כתוצאה מכך הזדמנויות לרמאויות.