BuzzerBeater Forums

ראשית אני לגמרי לא מסכים שהמקום השני אינו רלוונטי. במידה וננצח את הפינים, לדעתי נהנה חזק בתמונה. בעצם נצטרך ניצחון סרבי או פיני על המפסידה בין צ'כיה לרוסיה + אותו הפרש סלים שלדעתי היה הסיבה היחידה לכך שלא עלינו רגווע מול הרוסיים, ובכך הפכנו את מלאכת הניצחון על הפינים לקשה הרבה יותר. כך או כך, חייבים לנצח בכל מחיר או שהולכים לים.

שנית, לא אוהב את משחקי הדירוג האלה. מבחינתי, מקום שלישי או שמיני זה אותו דבר. מה זה כבר היה משנה אם במקום סרביה הייתה לנו למשל את אותה מולדובה מוקרנצ'ת?

יש לי הרבה דברים להגיד על הניהול של הנבחרת בקמפיין הנוכחי, אך לפני משחק כל כך חשוב זה ממש לא הזמן. רק אציין שלא משנה מה תהיה התוצאה ביום שני, עצם זה שנלחמנו כמו אריות נגד כל המפלצות שמעלינו, ואף הבסנו את הסרבים בדרך, מעורר אצלי הערכה רבה.

בהצלחה ביום שני במשימה הכי חשובה שלנו בקמפיין! אל אל ישראל!

ההבדל בין מקום שלישי לבין מקום שמיני בסופו של יום אומר דירוג יותר טוב בעונות הבאות לנבחר וזה דבר יותר חשוב מלדפוק קראנץ מיותר על הרוסים אם זה היה המצב

אני חושב שחוץ מאשר בחירת הגישה במשחק מול רוסיה ההתנהלותשל הנבחרת היא דווקא הרבה יותר חיובית מבחינה זו מאשר ההתנהלות בקדנציה הקודמת

לאו דווקא התכוונתי לדברים לא טובים. היו הרבה החלטות, שאני לגמרי מזדהה איתן, אבל היו גם כמה שההיפך הוא הנכון. אני מבטיח לפרט בסוף הקמפיין במקרה הטוב או כבר ביום שני במקרה הפחות טוב.

גם לגבי הקדנציה הקודמת אני ממש לא מסכים. כנראה שהתעסקנו יותר מדי עם הדירוג, שהוא שולי ביותר בעיני, ובהפסד לפקיסטאן המשחק לפרוטוקול, ושכחנו את הנצחונות על אותה רוסיה האיתנית, אוקראינה האיתנית לא פחות, והפסד לצרפת הענקית אך ורק בגלל פציעה, אותו הפסד שבסופו של דבר מנע מאיתנו שלב הבא.

אבל שוב אני חוזר ואומר, ברגע זה לא מעניין אותי מה היה אלא רק מה יהיה ביום שני.

לא מסכים איתך איגור.
הדירוג העולמי הוא חשוב מאין כמוהו, כמו שאמר ניר אם אתה מדורג בקטגוריה טובה יותר לדוגמא קבוצת האיכות השלישית תקבל הגרלה נוחה יותר בעונות הבאות.
נכון שמבחינה של לעלות לסיבוב הבא אין הבדל בין מקום 3 ומקום 7, אולם חשוב מאוד נושא המיקום ובמיוחד הדירוג אם אנחנו רוצים לקבל נבחרות שעל הנייר אמורים להיות יותר קלות.

אי אפשר עדיין לדעתי להשוות את הקמפיין הזה לזה הקודם שגם אני הייתי חלק ממנו כיון שעדיין לא סיימנו את כל המשחקים בבית, באיזה מקום נסיים, נגיע לסיבוב הבא או נגיע לטורניר התנחומים(שוב יש לי הסתייגות לדעתי מקומות 1-2 סגורים בין שניים מתוך צ"כיה,פינלנד ורוסיה והקרב שלנו הוא למעשה על המקום השלישי)הפינים מאוד מאוד חזקים שלא יהיו ספקות לאף אחד מכם.

כל אחד מחברי פאנל הנבחרת אם זה דניאל,תומר או גל משותף על ידי בהתלבטויות לפני המשחק, גישת משחק, טקטיקת משחק ואיזה הרכב הכי טוב לעלות, אני שומע את הרעיונות שלהם מעלה את שלי ולמעשה יחד מקבלים החלטה כיצד לעלות, כמובן במידה ויש חילוקי דעות המילה האחרונה היא שלי, אולם ברוב המקרים רובנו מגיעים לאותם מסקנות.

לגבי הדירוג- זה עניין של נבחרת אחת שעל הנייר אמורה להיות יותר נוחה, אך בפועל היא קרוב לוודאי תקרינצ' וראינו מה קורה במקרה כזה בעונה הקודמת עם מולדטבה, ומה קרה לפינלנד מול סקוטלנד ואלבניה העונה.

לגב מקומות 1-2, הכל תלוי במשחק ביום שני. אם יתמזל מזלינו וננצח, הקרב ייפתח לגמרי, למרות שהדברים לא יהיו תלויים בנו, אבל התרחיש שנגנוב מקום בשלב הבא יהפוך לריאלי ביותר. אם לא , אז גם על המקום השלישי אין מה לדבר. בכל אופן, זאת דעתי. התגובה הבאה שלי בנושא תהיה אחרי המשחק הגורלי.

אני אתוודה ואומר שאני דווקא הייתי בעעד לעללות רגוועע מול הרוססים כי הם ינצצחו אותנו בלאו הכי אז לפחות נחססוך התתלהבבות - אבל אני חושב שאין כאן נכון ולא נכון. כי הטענה מנגד שאז ההפרשש העצצום מול הרוססים היה יכול להשפיע גם כן הוא נכון באותה מידה.
כמו כן רגווע ממש לא מבטיח ניצחוןן מול הפפיינניים.

שווב, נכון לרגע זה לא חשווב מה יכולנו לעשות. חשוב מה אנחנו יכוליים לעשוות. במעבר חפייף על שניי הסגליים אחרי האיימון של היוום, אני מעוודד ביותר. אמנם אשכנזיי יחסרר לנוו מאווד בגלל הכוושר ולחסרוונו העצוום של וונסוובר כבר התרגגלנו, אבלל רן באסס חזרר בדייוק בזמןן, כמוהו גם מוור, וורסאננו ודודיי ברקק ועווד מספרר מחליפיים נוספיים. לעומת זאת, לפיינים הסנטטר עם המשכוורת המוביילה גם בכוושר נמווך, וכמוהוו מספרר שחקניים נוספיים. נראה שלראשוונה יש לנוו עוומק שלירייבה דווקא חסרר.

למרוות שיהיה להםם ייתרוון גדוול בהתלהבוות אותה צברוו מתחיילת הקמפייין, לנוו יהיה יתרוון בכוושר, עוומק הספסל,
והכי חשווב גיישה, יש מצבב שגםם קפולה, כי אוליי הפיניים יעדייפו לסכןן את הנייצחון נגדינו בשבייל הנייצחון על הצ'כיים. עם נתוניים המדהיימים האלה אני בהחלטט חושב שייש לנוו הרבה מה למכוור ביום שני למרוות הציוניים הבאמת מפחידיים של הפיניים, במיוחד במשחקק האחרוון.

עוד לא אבדה תקוותינו! אל אל ישראל!

ערב טוב וגמר חתימה טובה לכולכם.

אנחנו עומדים לקראת משחק חשוב מאוד נגד נבחרת פינלנד החזקה, המשחק הזה בעצם יכול לקבוע האם אנחנו נאבקים למעלה, או נמשיך לדשדש.

הנבחרת תעלה למשחק לוק אינסייד ושמירה אישית, גישה לא לפרסום.

ההרכב יהיה כזה

ווסונובר
מור
לוז
ארז
קביליו

מחליפים

בונד
בוקרה
שולמן
באס
ורסנו

גיבוי: ברק ותמיר

שיהיה בהצלחה.

הפסדנו לפינלד בקראנץ' שלנו מול רגוע שלהם - אחרי הארכה ב4 נקודות.
ניתן כבר לסכם את הקמפיין?

אין ספק הפסד מאכזב מה שמוציא אותנו סופית מהמירוץ למקום השני וכנראה גם לשלישי.
הפינים הוכיחו היום שהם ראויים להגיע לשלב הבא ונראה לי שהם גם יעשו זאת.
הקראנץ הזה היה מחויב המציאות מבחינתנו אם רצינו איכשהו לפנטז על המקום השני.

עכשיו עלינו לאסוף את השברים ולסיים את הבית הזה עם שלושה נצחונות רצופים מה שיציב אותנו כנראה במקום הרביעי בסופו של דבר.
אני מאמין שהיום עליתי עם ההרכב הטוב ביותר שהיה ניתן להציב בתנאים הנוכחיים, אך גם צירופם ברגע האחרון של ווסנובר וארז לא הספיק מול הפינים האימתניים.

חבל על השלשה של הפינים עם הבאזר שגרר אותנו להארכה, אבל זה חלק מהמשחק.

כפי שהבטחתי, אנסה לעשות זאת מנקודת ראות של אוהד. מראש אסתייג ואומר שבתור אוהד איני חשוף לפרטים ובהחלט ייתכן מצב שחלק מהמסקנות שלי יתבססו על דברים לא נכונים, מה שמן הסתם יהפוך אותן לשגויות.

טרום קמפיין: אחרי מערכת הבחירות הכי סוערת שאני זוכר עד כה, ברוך נבחר ברוב מוחץ של הקולות לתפקיד הכי יוקרתי מחד והכי אחראי מאידך - ניהול של הנבחרת הבוגרת של ישראל. זה לא סוד שהייתי בין תומכיו הכי נלהבים, ולמרות הביקורת שאני הולך להעביר, חשוב לי לציין שגם בימים קשים אלה, כשהכל נראה שחור, אני לרגע לא מצטער על הבחירה שלי.

הגרלה: גם בתור קבוצת דירוג 5 קיבלנו את אחד הבתים הקשים והאיכותיים, ולמרות זאת, כשהתבוננתי בסגל ותוך כדי הסתמכות מלאה על דבריו של המאמן הקודם ניסן, שאמר כבר בקמםיין הקודם שהסגל שלנו מספיק טוב בשביל ללכת עד הסוף,בעוד שהסגל הנוכחי עוד יותר טוב, האמנתי שביכולתינו להגיע לשלב הבא גם מהבית הקשה הזה, ובמידה והיינו מצליחים לעשות זאת, עם התלהבות שהיינו צוברים בדרך היינו במצב מצויין ללכת הכי רחוק שאפשר.

סיבוב הראשון - אלופת העולם, צ'כיה. את האמת, כשהסתכלתי על ההרכבים של צ'כיה וישראל, לא בדיוק הבנתי במה הם יותר טובים ואיך הם אלופי העולם, אך ככל שהמשחק התקדם, ראיתי את חלוקת הדקות המדהימה שלהם, מה שהשאיר את השחקנים טריים במשך כל 48 הדקות, וזה בעצם מה שהכריע את המשחק לצערינו למרות שהובלנו בחלקים נכבדים שלו.

למרות ההפסד, ההימור הטקטי של 3 הגבוהים הצליח בגדול, והעובדה שהפסדנו רק ב-4 מוכיחה שאם היינו עולים קראנץ' היינו מנצחים, וחבל, כי ההבדל בין התלהבות 5 לטיפה פחות מ-4 אינו גדול, ולא שווה את ההפסד. מוסר ההשכל שלי מההפסד הזה הוא לנסות ולאמן סיבולת לשחקני המפתח שלנו בטווח הקצר, לנסות להגיע לרמה של 2 סגלים שווים ברמות הגבוהות ביותר, כפי שיש היום אצל הצ'כים, בטווח הארוך, כך שגם אם שחקן כזה או אחר יירד בכושר, תמיד יהיה לו מחליף וזה לא יפגע ברמת הנבחרת. גם להתחיל את הקמפיין בגישה רגילה לא חכם בעיני. או שעולים קראנץ' או שצוברים התלהבות. כל זה בהנחה שאכן ההתלהבות חוזרת להיות 4, ולא נשארת 3, שם ההבדל הוא הרבה יותר משמעותי, מה שהופך את הגישה הרגילה במחזור הראשון ללגטימית ביותר ואת כל מה שאמרתי לגביה ללא נכון.

סיבוב שני - סרביה. משחק ענק, שהתאפיין בכיכובם של שני שחקני העבר שלי רן באס מצד אחד וגרובור מהצד השני, ונגמר בהצגה של הנבחרת שלנו וניצחון מוחץ ב-23 הפרש. וכשמנצחים בצורה כזאת לא יכולות להיות שום טענות. הכל דפק בצורה מושלמת, וכמובן לא יכולתי להסתיר את האושר מהתצוגה של השחקן שפיתחתי מחיתוליו במשך 8 עונות.

סיבוב שלישי-רוסיה. עד כה, הניהול היה יוצא מן הכלל והסכמתי עם הרוב המוחלט של הדברים שנעשו, אך תרשו לי מרגע זה להיות האיש הרע. הגענו למשחק הזה במצב הכי גרוע שיכול להיות. הפרש של גישה בהתלהבות, כושר 7 למספר שחקני מפתח, חיסרון איכותי שהתבלט בעמדת הגארד ומבפנים. למעשה, לא היה לנו שום סיכוי לנצח את המשחק הזה בלי הפרש של 2 גישות, וזה היה ברור לגמרי לפני המשחק. ההחלטה לעלות רגיל על מנת לא לספוג הפרש סלים בלתי סגיר הייתה לגטימית בעיני, אך לא בשילוב עם טקטיקה הרפתקנית במיוחד, שלצורך העניין עבדה יפה מאוד בהתקפה, אך עשתה חורים בלתי מתקבלים על הדעת בהגנה. לעיתים זה נראה שלכל החמישיי שלנו יש הגנה 1, כי הם פשוט קלעו בכל התקפה שלהם, במיוחד במאניטיים. אני לא סגור על זה, אבל לדעתי עם קראנץ' ההגנה שלנו הייתה מספיק אפקטיבית בשביל לנצח את המשחק הזה, ואגב זה לא בהכרח אומר שמפסידים לפינים באופן מיידי, וגם אם כן, זה עדיין לא היה נגמר עבורינו. בסופו של דבר, הפסד קשה למרות יתרון גישה והעובדה שהרכז הפותח האיתני שלהם נפצע.

מוסר השכל - להתאים את הגישה לטקטיקה ולהעריך את הסיכויים של כל הדרכים שמובילות לתוצאה רצויה אחרי כל הקמפיין וללכת לפי הדרך בעלת הסיכוי המקסימלי, גם אם זה כרוך בוויתור על משחק בדרך, ומאוד יכול להיות שבניתוח הכולל הזה ובמצב שהגענו נגד רוסיה כן היה שווה לוותר וללכת על טקטיקה בונקריסטית בשביל לא לספג כזה הפרש גבוה, או לחלוטין לנסות לנצח עם קראנץ' גם על חשבון ההפסד הדי וודאי לפינים.

המשך יבוא...


Last edited by ig at 9/24/2012 6:25:24 PM