1. סיכום של האליפות-קיבלנו בית מאוד קשה. לעלות ממש לא ציפיתי. חשבתי שהמקום הריאלי הוא מקום 4-5.
בסה"כ היכולת שלנו מאוד הפתיעה אותי. הניצחון על איטליה היה אחד המרשימים בתולדות הנבחרת, לפחות ממה שזכור לי. אפשר להגיד שלמעט המשחק מול סלובקיה שהם רמה מעל כולם, הראנו שאנחנו יריב קשה לכל אחת מהנבחרות. ההופעות האלו היו הרבה מעבר למה שאני הערכתי שאנחנו שווים וזה מרשים.
לצערנו הייתה טעות בגישה מול סרביה וזה עלה לנו במקום השלישי.
בסופו של דבר השגנו את המקום הרביעי, שזה הישג יפה, למרות שיש הרגשה של פספוס נוכח התוצאות (גם מול סרביה וגם מול איטליה).
2. רואים שיפור, לא הייתי מייחס את זה רק לשיפור בעונה הנוכחית, אני חושב שהוא התחיל בעונות האחרונות, גם אם אהוד עוד לא נהנה מן התוצרת שלו. גם במהלך העונה היה שיפור בתכונות של השחקנים. חלק מהשיפור נובע גם מן הכושר שאנחנו נוטים להאשים לרוב, אך העונה באמת שלא היה ניתן להתלונן.
3. אני חושב שבגדול רוב הסגלים שייבחרו יהיו מאוד דומים, בגלל שאין לנו מאגר עצום של שחקנים. אני חושב שההבדל בבחירת סגל הוא בעיקר בשוליים כי השחקנים הראשיים יישארו בכל סגל. אני יודע שהיה דגש לכושר משחק. היה רצון מאוד גדול להכניס שחקנים עם משניות על חשבון ראשיות מפוצצות (גם אם זה לא תמיד התאפשר).
4.אהבתי בעיקר את היכולת והעובדה שנתנו פייט לכל נבחרת כמעט. נהנתי מן העובדה שהצלחנו להראות יעילות גם בפיישנט (למשך מחצית שלמה עד פציעה של שחקן מפתח) וגם בפרינסטון, שתי שיטות משחק פחות נפוצות
אני אוהב גם את מה שאנחנו מנסים לעשות מאחורי הקלעים והוא שיפור השחקנים הנוכחיים ודור העתיד. היא שיפור לא קטן בנושא הרכזים בסגל הנוכחי וגם הדורות הצעירים המשיכו להתפתח לכיוונים מעניינים.
5. הדברים שהייתי שמח לשפר הם (מעבר לשיפור הסגל, שתמיד יש מקום לשפר) הגישות במשחקים שלנו מול סרביה ואיטליה. סרביה הייתה טעות ואיטליה בדיעבד אבל אלו שני משחקים שהיינו יכולים לנצח אם היינו עולים נורמל.
אני חושב שאנחנו צריכים ללמוד להעריך יותר טוב את הסיכויים של הנבחרת שלנו, והעונה הייתה הפתעה לטובה (אני יכול לדבר בשם עצמי). הערכה אחרת של הנבחרת ויכולותיה הייתה יכולה להביא לגישה אחרת מול איטליה, אבל שוב זו ממש חוכמה לאחר מעשה.
מה שאני הייתי עושה אחרת מבחינת טקטיקה היה במשחק מול מלטה. אני הייתי עולה לוק כדי להשיג אחוזים יותר טובים ולהגיע להפרש גבוה יותר.